החלטה בתיק ת"א 1863-08

1.         בפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פס"ד - בכל הנוגע לחיוב המבקשת לשלם לתובע כספי שכ"ט, במסגרת ההודעה לצד ג' שהוגשה בתביעה שכנגד.

2.         הבקשה נסמכת על שלושה נימוקים כדלקמן :

א.         בהחלטה מיום 28.12.10, אודות בקשת המבקשת להורות כי המשיב לא יוכל להגיש את סיכומיו, קיבל ביהמ"ש את הבקשה ואף הורה על הגשת פסיקתא בנדון.

            יחד עם זאת ולאחר בקשה שהגיש המשיב בנדון ביטל ביהמ"ש החלטה זו בהחלטה אחרת מיום 11.1.01, תוך הטלת הוצאות על המשיב.

            אודות כך טוענת המבקשת בבקשתה הנוכחית כי לא התקיים תנאי המאפשר לביהמ"ש לבטל החלטתו מיום 28.12.10, והתרופה של המשיב היתה בהגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי.

ב.         סיכויי הערעור גבוהים שכן ביהמ"ש פסק לטובת המשיב ולחובת המבקשת, במסגרת ההודעה לצד שלישי, לשפות את המשיב בגין שכ"ט המגיע לו לטענתו. אולם, כך טוענת המבקשת, היות ותביעת שכה"ט נדחתה נגד התובעת בתביעה שכנגד [מוצרי עוף טוב 2000 בע"מ (לשעבר הוד לבן בע"מ], ממילא לא היה כל מקום להורות על שיפוי המשיב ע"י המבקשת בגין שכ"ט כאמור.

ג.          מצבו הכלכלי של המשיב הוא רעוע, באופן שיש חשש כבד שאם המבקשת תשלם את הסכום שנפסק לחובתה, לא תוכל לקבלו חזרה מהמשיב.

3.         המשיב הגיב לבקשה וציין כדלקמן:

א.         אין הצדקה לעיכוב הביצוע והכלל המנחה הוא כי עצם הגשת ערעור איננה מעכבת ביצוע פס"ד כספי. אין הצדקה לחרוג במקרה הנדון מהכלל האמור, שכן סיכויי הערעור קלושים לנוכח פסה"ד המפורט והמנומק. 

ב.         בכל הקשור להחלטה מיום 28.12.10 - זו ניתנה במעמד צד אחד, וככזו מכח תקנה 201 לתקסד"א, ביהמ"ש מוסמך לבטלה, וכך נעשה במקרה הנדון. לכן לא נפל כל דופי בביטול ההחלטה ע"י ביהמ"ש.

ג.          בכל הקשור לשיפוי המשיב במסגרת ההודעה לצד שלישי - טוען המשיב כי ביהמ"ש לא שגה ולא ברורה לו כלל ההשגה של המבקשת בנדון.

ד.         בכל הקשור לטענת מצבו הכלכלי הרעוע של המשיב, טוען המשיב בתגובתו כי מדובר בטענות כלליות וסתמיות שאף לא נתמכו בתצהיר, ובכל מקרה לא הונחה להם תשתית ראייתית.

4.         המבקשת השיבה לתגובה זו.

דיון והכרעה

5.         נאמר לא אחת בפסיקה כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי למנוע מזוכה בפס"ד ליהנות מפירות זכייתו, למעט בנסיבות חריגות. בבקשה לעיכוב ביצוע פס"ד, על המבקש נטל הראיה כי סיכויי הזכיה בערעור עומדים לצידו ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. לא כל שכן, כאשר מדובר בפס"ד כספי, אז רובץ על המבקש נטל מוגבר (ההדגשה שלי - ח.ש.) להראות כי טובים סיכויי הערעור, וכי מימוש פסה"ד יעורר קושי ניכר בהחזרת המצב לקדמותו או לחילופין יגרום לו נזק בלתי סביר (ראה החלטתו מהעת האחרונה של כב' השופט יצחק עמית, ע"א 1264/11, טרייסי לוין נ' רו"ח אהרון זוהר ואח' - החלטה מיום 11.5.11, פורסמה במאגר נבו).

6.         במקרה דנן שוכנעתי לדחות הבקשה שכן עסקינן בפס"ד כספי והמבקשת לא עמדה בנטל המוגבר להראות כי טובים סיכויי הערעור וכי מימוש פסה"ד יעורר קושי ניכר בהחזרת המצב לקדמותו.

7.         בכל הקשור לביטול החלטתי מיום 28.12.10 - מדובר בהחלטה שניתנה עקב איחור בהגשת סיכומיו של המשיב ולאחר שלא הגיב לבקשת המבקשת בנדון.

            להבי ידוע כי "דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון..." (תקנה 160(ד) לתקסד"א), ובמקרה כזה ביהמ"ש יכול לפסוק בהסתמך על התביעה וראיותיה, כהוראת סעיף 157(2) לתקסד"א.

            כך למעשה התבקשתי בבקשת המבקשת, ואף קיבלתי בקשתה, רק ביקשתי שתגיש לי פסיקתא (החלטתי מיום 28.12.00).